תמיד רציתי להשתמש בכותרת המאוסה להחריד הזאת "X מאחוריך!", זה נחמד. אולי אני אצא בסדרת פוסטים עם כותרות מהסוג הזה. "סטיב ג'ובס, מאחוריך!", "היי אתה! מאחוריך!", "דניאל!" מה? "מאחוריך!" וכו'..

זוכרים שלפני המון שנים (קרוב ל20) יצא משחק תלת מימד בגוף ראשון לדוס בשם Wolfenstein 3D (הטירה הנאצית)? כמה התלהבות היתה סביב המשחק הזה, פריצת דרך רצינית בעולם משחקי המחשב. אם אני לא טועה, הוא היה זה שהמציא את ז'אנר משחקי התלת מימד בגוף ראשון כאשר מיד אחריו צצו משחקים כגון Doom או Duke Nukem 3D כפטריות אחרי הגשם.

עם התפתחות הגרפיקה במשחקי המחשב למימדים מלחיצים – הן מבחינת יכולות גרפיות והן מבחינת התפוסה על הכונן הקשיח, המחשבה שלי היתה שמשחקים כמו Wolfenstein 3D כבר לא ירשימו אותי לעולם. לפני כמה שנים מצאתי את המשחק בפלאש אבל שוב, ראיתי משחקים כל כך מרשימים בפלאש שמשחק עם גרפיקה כל כך בסיסית, למרות שמדובר במשחק רשת, פשוט לא הרשים אותי. ואז הגיע HTML 5.

על מה אני מדבר? כולה HTML.. בפוסט הזה הבאתי 10 משחקי רשת המבוססים על HTML 5 וג'אווה סקריפט שיראו לכם למה HTML 5 היא העתיד של האינטרנט ולמה קיצו של הפלאש הולך וקרב? (או: "האינטרנט, לאן?" – אחח עוד סדרת כותרות מקורית משלי).

1. Wolfenstein 3D – הטירה הנאצית בתלת מימד

2. Adventure Land – ארץ ההרפתקאות

3. Asteroids – אסטרואידים

4. PacMan – פקמן בגרסת גוגל

5. Crystal Galaxy – גלקסית הקריסטל

6. Solitude – התבודדות

7. The Legend Of Sadness – אגדת העצבות

8. Torus – טטריס תלת מימדי

9. UFO – חיזרים

10. Leave Me Alone – תשאיר אותי לבד!

אז.. כמה זמן אתם נותנים לפלאש? האם HTML 5 באמת תצליח להחליף את הפלאש באופן אפסולוטי?

כתיבת תגובה לבטל