החמור, הקיבוץ וסכנת ההכחדה של תוכנות השיתוף.
נפתח בהקדמה חינוכית.
חזון הקיבוץ הועלה לראשנה לפני יותר מ100 שנה ע״י כמה חבר'ה מהעליה השניה. הרעיון המרכזי של הקיבוץ היה השוויון והשיתוף בין חברי הקיבוץ: שיתוף באוכל, שיתוף בכסף, שיתוף במגורים ואפילו שיתוף חוויות משותפות בשירותים משותפים. כולם נותנים אותו דבר ומקבלים אותו דבר. היום כבר אין הרבה קיבוצים "אמיתיים" בארץ ואם אתם שואלים אותי מה הסיבה ("ממש כמהים לדעת.."), אמנם בתגובה ראשונה אני אאשים את הפוליטיקאים (מצטער, התגובה אינסטנקטיבית) אבל בואו נכיר באמת, הסיבה האמיתית היא שאנשים כבר לא אוהבים לשתף.
ב99 יצאה לאוויר העולם הממוחשב הנאפסטר – תוכנת שיתוף הקבצים הראשונה מסוגה (לפחות בסדר הגודל שלה). היא היתה להיט, מהפך, פריצת דרך, והמשתמשים בה נהנו משירים בחינם ו.. זהו בעצם. אמנם שנתיים אחר כך נאפסטר נאלצה לסגור את עצמה, בעקבות תביעה מאסיבית של תעשית המוסיקה בארה״ב (שבראשה עמדה להקת מטאליקה) על הפרת זכויות יוצרים, אבל המפלצת בעלת שלושת הראשים כבר יצאה מהמערה הקטנה והאפלה שלה כך שתוך זמן קצר יצאו תוכנות שיתוף קבצים אחרות שבראשן האידונקי שהוגדרה כתוכנה חופשית (אותה אחת שהפכה עם השנים לאימיול) ולראשונה איפשרה בנוסף לשיתוף השירים,שיתוף קבצי וידאו, תוכנות ומסמכים ללא חשש מתביעות.
האימיול, הביטורנט, הקזאה וכל שאר תוכנות השיתוף פועלות לפי עיקרון זהה: שתף כדי להשתתף. ככל שהמשתמש ישתף יותר קבצים כך כמות המקורות שלו תגדל ומהירות ההורדה תעלה. הבעיות בתוכנות שיתוף הקבצים, מעבר לסרבול וההכבדה על מחשב המשתמש, הן החשיפה לוירוסים והתלות במקורות (משתמשים) אחרים להורדת קבצים.
אז מצאו תחליף מהיר ופשוט לבעית השיתוף והוא אתרי העלאת קבצים (לינקים/הורדות ישירות) כדוגמת RapidShare או MegaUpload.
אבל האם זה אומר שתוכנות השיתוף עומדות בפני סכנת הכחדה?
את התשובה לשאלה אני אחלק ל2: כן ו(באופן מפתיע) לא. דניאל שטרנליכט, מלך הלא סגור על עצמו. אני אסביר את עצמי.
ה״לא״
עם כל החסרונות של תוכנות השיתוף, יש להן יתרון אחד משמעותי שלא הזכרתי עדיין והוא יכולת ה״שגר ושכח״ – האפשרות לדאבלק (=ללחוץ דאבל קליק. אבשלום קור- תלמד!) על תוצאת חיפוש ולתת לקובץ לרדת בקצב שלו בלי החשש מניתוק רשת פתאומי או הפסקת חשמל מעצבנת שתגרום להורדה מחודשת של הקובץ. נכון, איטי, אבל בטוח..
ה״כן״
היתרונות של אתרי ההעלאות על פני תוכנות השיתוף ברורים: פחות וירוסים, פחות עומס על מחשב המשתמש, ההורדה תלויה אך ורק במהירות האינטרנט ולא בכמות המקורות של הקובץ והכי חשוב, אין פה עניין של ״שתף כדי להשתתף״ – כל אדם לעצמו. בדיוק כמו שאנחנו אוהבים (״שאני אתאמץ כל כך הרבה והוא יבוא ויקח?״).
לכן, אם אתם שואלים את דניאל (זה אני), הוא יקבע בנחרצות שימיהם של תוכנות השיתוף (החופשיות) ספורים. ובאמת, כנראה שהעולם יסכים איתי (לשם שינוי) כי כבר היום, ניתן לראות עשרות אתרים ישראלים המבוססים על אתרי העלאות קבצים וקישורים להורדה ישירה, בניגוד לאתרים ישנים המבוססים על קבצי תוכנות השיתוף שפשוט נסגרים אחד אחרי השני או לחילופין ממירים/מוסיפים לינקים להורדות ישירות.
אז מה דעתכם? האם יש תקווה לתוכנות השיתוף או שההורדות הישירות ינצחו במערכה על שיתוף הקבצים?







6 תגובות לפוסט "החמור, הקיבוץ וסכנת ההכחדה של תוכנות השיתוף."
גיא זיידמן
מצד אחד, אתה מעלה טיעונים לגיטימיים ותקפים ומצד שני חלק מהטיעונים שלך חסרי (כמעט) כל קשר למציאות הנוכחית:
לטיעוני ה"לא" – הטיעון המרכזי (והיחיד למעשה) הוא שניתן להוריד תוכן ע"י ההקלקה ו"לתת לו לזרום" כך ששום דבר לא מפריע לו, כשלמעשה את אותו הטיעון בדיוק ניתן להחיל לגבי ההורדות הישירות: רוב מנהלי ההורדות מורידים את הקובץ המבוקש בחתיכות קטנות (בדיוק כמו תוכנות שיתוף הקבצים,ההבדל היחיד הוא במקור כאשר בשיתוף קבצים המקור הוא ממספר מקורות שונים)(משמש בעיקר להגברת המהירות אבל גם תורם לשרידות) ושומר אותם כקבצים זמניים שבסיום ההורדה הוא מאחד אותם לקובץ השלם.
עקב כך, גם אם ישנה הפסקת חשמל/נפילת רשת האינטרנט/ אתה אמנם מאבד את החתיכות שאתה מוריד באותו הרגע אך לא את שאר החתיכות – בדיוק כמו בתוכנות שיתוף קבצים!
גם לגבי הפשטות שבהורדה בשיתוף קבצים לעומת ה"סיבוך" שבהורדות ישירות (מי ישמע ללחוץ על לינק, לחכות 40 שניות ועוד פעם ללחוץ על לינק), זה תלוי ספק הקובץ בלבד – זה שאתה בוחר להשתמש בכאלה חינמיים זב"ש בלבד.
לגבי טיעוני ה"כן" – טיעון ה"פחות וירוסים" שלך הוא תמוה מאוד, למה? בגלל שאתה משווה בדרך העברת הקובץ למחשב שלך ולא בקובץ עצמו ולכן כמו שאתה יכול לשתף את הוירוס דרך שיתוף קבצים אתה יכול לשתף אותו דרך הורדות ישירות.
הטיעון שלך לגבי "פחות עומס על המחשב" הוא אמנם היה נכון אך כבר ממזמן עבר מהעולם: אפילו תוכנות כבדות כמו אימיול (שלא לדבר על uTorrent הזריזה) כבר לא מעמיסות אפילו על מחשבי פנטיום 4, שגם הם נכחדים לאיטם. אם כבר לדבר על עומס על משהו הייתי מדבר על עומס על הרשת בגלל הoverhead הענקי של אותם פרוטוקולי שיתוף קבצים, דבר שאמנם קיים גם בהורדות ישירות אך ברמה מופחתת מאוד.
דניאל שטרנליכט
היי גיא!
את כל הפוסט ביססתי על המשתמש הפשוט, הגולש הממוצע שעכשיו בא להוריד קובץ.
מבחינת וירוסים, תסכים איתי שבאימיול הסיכוי להוריד וירוס (שוב לבן אדם שלא מבין יותר מדי) גדול בהרבה מבהורדה ישירה.
בעניין ההורדה, שוב, הגולש הפשוט לא יכיר תוכנה שתרכז לו את ההורדות ולכן הוא ישתמש בברירת המחדל של הדפדפן שלו, מה שיחזיר אותנו לסיכון של הפסקות החשמל/ניתוק האינטרנט.
לגבי הטיעון של "פחות עומס על המחשב", לא משנה כמה חזק המחשב שלך, להתמודד עם 20 הורדות בו"ז + וירוסים + העלאות שהאימיול עושה אוטומטית, יגמרו אותו.
איתי
בנוגע לעומס על המחשב והוירוסים אני חייב להסכים עם דניאל.
יש לי גם המלצה בנוגע למנהל הורדות:
jdownloader , זהו מנהל הורדות מצויין , טוב לכל השרתים שנתקלתי בהם עם כה ועם ממשק פשוט ונוח למשתמש -מומלץ החום.(חפשו בגוגל)
איתי
*התכוונתי מומלץ בחום .
דניאל שטרנליכט
איך אפשר שלא להסכים איתי? אני תמיד צודק! ("אתה בטוח בזה?.." ר.ר.)
בעניין מנהל ההורדות, Jdownloader באמת תוכנה מצוינת! מצטרף להמלצה החמה!
חחח
בל נשכח שבתוכנות השיתוף תמצא כל קובץ (שיר, משחק, סרט, תכנה)שתחפש, אישית אני מצאתי שם דברים שלעולם לא הייתי מוצא בגלישה באינטרנט-סרטים שרק יצאו, תוכנות יקרות וכו, כי אתרים חשופים לתביעות והאימיול עצמו חוקי(רק הקבצים לא, אבל זה בלתי ניתן לפיקוח)-לכן באימיול יש הכל ובאינטרנט לא(בינתיים).